מהי קרינה אלקטרומגנטית ברכב חשמלי?
בעשור האחרון הולכת ותופסת תאוצה מגמת הרכב החשמלי בעולם ובישראל. עם העלייה במספר הרכבים החשמליים בכבישים, מתעוררת בקרב הציבור שאלה מהותית: האם רכב חשמלי פולט רמות קרינה מסוכנות? קרינה אלקטרומגנטית נוצרת סביב כל מעגל או התקן חשמלי פעיל, כאשר רכבים חשמליים מכילים רכיבים רבי עוצמה כגון סוללות ליתיום-יון, ממירים, כבלי הולכה עבים ומערכות טעינה מתקדמות. כל הרכיבים הללו יכולים לייצר שדות מגנטיים וקרינת ELF (תדר נמוך במיוחד). כיצד זה משפיע על הבריאות ומהם הסיכונים הפוטנציאליים לנהגים ונוסעים – על כך נרחיב במדריך זה על 'רכב חשמלי קרינה'.
המקורות העיקריים לקרינה ברכב חשמלי
בכל רכב חשמלי קיימים מספר מוקדי קרינה עיקריים:
- סוללת traction (מתח גבוה – לרוב 400V ואפילו 800V)
- כבלים עבי-זרם ומחברים שמוליכים חשמל מהסוללה אל המנועים
- מנועים חשמליים חזקים (drive units) המצויים קרוב לסרן
- מטענים, ממירים ומערכות ניהול אנרגיה אינטגרליות
- מערכות מיזוג, מחממים ומערכות היגוי חשמליות
החשיפה המשמעותית ביותר של הקרינה נרשמת בסביבת כבלי המתח הגבוה ובקרבת הסוללה. דפוס רמות הקרינה תלוי בעוצמת הזרם, הדירות השימוש במערכות שדורשות הרבה אנרגיה (האצה, טעינה מהירה), ועיצוב תא הנוסעים והרכיבים.
רמות קרינה אופייניות – מה מצאו מחקרים מדעיים?
בשנים האחרונות פורסמו עשרות מחקרים אקדמיים שבדקו רמות קרינה אלקטרומגנטית בתוך רכבים חשמליים בהשוואה לרכבי בנזין או דיזל רגילים. רובם השתמשו במכשירי מדידה בתדרים נמוכים (50-60 הרץ) הרלוונטיים לשדות מגנטיים של הסוללות והמערכות. הממצאים מראים:
- רמות הקרינה בתוך תא נוסעים ברכב חשמלי נעות לרוב בין 0.1 ל-2.5 מיליגאוס – נמוך מהערך שקבע ארגון הבריאות העולמי (WHO) לחשיפה לקרינה בלתי-מייננת בקרב הציבור הרחב (גבול של 2000 מיליגאוס בשהייה יומית ממושכת).
- ברוב המדידות במכוניות תוצרת טסלה, ניסאן, יונדאי, ב.מ.וו ויצרנים אחרים, ערך הפסגה (peak value) נרשם לרוב בקרבת משענות הרגליים ודפנות הרכב שצמודות לסוללה.
- בעת האצה חזקה או במהלך טעינה מהירה, נרשמות קפיצות קצרות ברמות הקרינה אך הן רחוקות מהערכים העלולים לסכן את הבריאות.
מסקנות המחקרים החד-משמעיות הן כי רמות הקרינה ברכב חשמלי אינן חורגות מהתקן הבינלאומי – ואף נמוכות לעתים מאלו הנמדדות ברכבות או אוטובוסים חשמליים.
השוואה לרכבים לא-חשמליים – האם יש באמת הבדל?
לאור החשש מהשפעות קרינה, נערכו בדיקות ברכבים לא-חשמליים (בנזין/דיזל). חשוב לדעת שגם רכבים אלה, שמכילים גנרטורים, מנועי סטרטר, מערכות מולטימדיה ומעליות מושבים חשמליות, פולטים רמות מסוימות של קרינה אלקטרומגנטית. עם זאת – מקור הקרינה ברכבים רגילים ממוקד בעיקר סביב לוח המחוונים והקונסולה המרכזית בתדרים שבהם הרשת החשמלית פועלת ברכב.
בהשוואה למחקרים, רמות הקרינה ברכב חשמלי לעיתים אף נמוכות משל רכב הדיזל הממוצע, תודות לטכנולוגיות בידוד מתקדמות והנחת כבלים בתעלות מוגנות היטב.
השלכות בריאותיות – מה אומרים המומחים?
השאלה קריטית: האם הקרינה מהרכב החשמלי עלולה לגרום תחלואה? מרבית המוסדות הרפואיים, כולל משרד הבריאות, משרד הגנת הסביבה ו-ICNIRP (הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה) טוענים פה אחד כי נכון ל-2024, אין ראיות מחקריות לקשר בין שהייה ברכב חשמלי לפגיעה בריאותית כגון סרטן, הפרעות קרדיולוגיות או הפרעות קוגניטיביות.
- לא נמצאו עדויות עקביות להשפעת קרינה בתדר נמוך על תאי הגוף במינונים שנמדדו ברכבים.
- מחקרים ארוכי טווח על נהגי רכב חשמלי לא הצביעו על קשר לעליה בסיכון למחלות.
- לשוהים ברכב אין קשר ישיר לרמות הקרינה בחלל המנוע או אזור הסוללה.
עם זאת, תמיד מומלץ לצמצם חשיפה לא הכרחית, בעיקר בהריון, בילדים קטנים ולבעלי קוצבי לב, עד לביסוס מחקרים נוספים.
תקנות ודרישות בטיחות ברכב חשמלי בישראל
בישראל קיימות רגולציות וחובת עמידה בתקן 60950–3-EU המבטיח שייצור והתקנת רכבים חשמליים תתבצע על פי אמות המידה המחמירות לחשיפה לשדות מגנטיים וקרינה. משרד התחבורה מפעיל פיקוח קצר טווח וארוך טווח על רמות הקרינה בכלי רכב חדשים באמצעות בודקים מורשים ועבודות מחקר מקיפות. במידה וזוהתה חשיפה חריגה, על היבואן להגיש תיעוד וטיפול לפני שיווק לציבור.
חלק מהרכבים אף נבדקים פעמיים – בסיום הייצור ובטרם הכנסת הרכב לישראל.
טכנולוגיות בידוד ומיגון קרינה בכלי רכב מתקדמים
יצרניות הרכב החשמלי משקיעות רבות בפיתוח מערכות מיגון יעילות:
- שימוש במסלולי כבלים מבודדים, תעלות פלדה, ומיגון מגנטי סביב הסוללה.
- עטיפת לוחות הפיקוד ויחידות המנוע במשטחי בידוד שמונעים דלף שדות מגנטיים.
- הטמעת חיישני ניטור שמתריעים על עלייה לא צפויה ברמות הקרינה לאורך כל שלבי הנהיגה.
מאפיינים אלה תורמים להורדת רמות החשיפה ולבטיחות הנהגים והנוסעים.
הנחיות לצמצום חשיפה לקרינה ברכב חשמלי
אמנם רמות הקרינה במרבית הרכבים החשמליים רחוקות מהסף העליון, אך תמיד ניתן לנקוט באמצעים פשוטים המקטינים לכל הפחות את החשיפה:
- העדיפו להתרחק מהסוללה הראשית – כלומר שבירת המרחק ממרכז הרכב.
- ישיבה במושב האחורי במידה ואפשרי, בעיקר בילדים קטנים ובעת היריון.
- מעקב אחרי תחזוקת הרכב – דאגו כי החיווט והכבלים בשלמותם, ללא חשיפה פיזית.
- לא לאגור סמארטפונים, כרטיסי אשראי ביומטריים או ציוד רגיש אחר על הרצפה או בקרבת תעלות כבלי החשמל.
- בצעו בדיקות תקופתיות במד הרגיש לקרינה (אפשרי להשכרה בחנויות ייעודיות) – במידה ויש חשש לרמות חריגות.
קרינה במעמד טעינה – האם הסיכון עולה?
במהלך טעינה מהירה בעמדות public DC או AC, עובר חשמל בעוצמות גבוהות יחסית, העובד במתח גבוה ומשדר שדות מגנטיים חזקים יותר לפרקי זמן קצרים. מומלץ להימנע משהייה ארוכה בתא הנהג תוך כדי הטעינה, במיוחד כאשר מדובר בעמדות DC של 100 קילוואט ומעלה. עם סיום הטעינה, עוצמות הקרינה יורדות כמעט לאפס במהירות. תחנות טעינה ציבוריות מבוקרות תקן וכוללות מסכי בידוד פיזיים המקטינים את הקרינה עוד יותר מהתקן האירופאי.
התייחסות לתלונות ושאלות חוזרות מהציבור
בשיח הציבורי קיימות מדי פעם אמירות כגון "חשתי חום במושב", "הרגשתי צריבה ברגליים" או "הטלפון התחמם בעת טעינה" – מדידות מצביעות על אפס סיכון מוחשי ומדענים מסבירים שלא מדובר בהשפעת הקרינה אלא בתהליכים אחרים כגון התנגדות בחלק מהמערכות או זליגה זניחה של חום מסוללה במקרים נדירים.
מבט לעתיד: מגמות מחקר ופיתוח בתחום
מחקרים נוספים מתבצעים היום בנושא 'רכב חשמלי קרינה', בעיקר סביב נהגים מקצועיים, חשיפה מתמשכת וההשפעה המצטברת במקרים של עשרות שעות שבועיות בנהיגה. חברות הרכב פועלות לאופטימיזציה של מערכות מיגון, המלצות פרקטיות לנוסעים ונהגים והערכת סיכונים דינמית – הכל מתוך מטרה להבטיח כי השימוש ברכב חשמלי ימשיך להיות לא רק חסכוני ואקולוגי, אלא גם בטוח בריאותית לכולם. בידול המחקרי בין סוגי סוללות (ליתיום-יון, ליתיום-ברזל, מוצקים) ושיטות טעינה (אינדוקטיבית, ישירה, אלחוטית) הולך ומתחדד ויביא בעתיד למדדים מדויקים לכל דגם.
